ביקורת מחזמר- תפאורה צבעונית, תרגום נפלא וליהוק מדוייק. אבל האם יהיה לזה מספיק קהל?
- hadas volpert
- Sep 17, 2024
- 3 min read
הבמות הגדולות ברודווי והווסט אנד, ידועות מזה כמה עשורים בהפקות המושקעות והנוצצות של מחזות הזמר הנכנסים תחת קטגוריה "לכל המשפחה". בואו נודה באמת, הדבר השני שמשפחה עם ילדים עושה אחרי שסוגרת כרטיסי טיסה ללונדון זה לברר איך משיגים כרטיסים למחזמר מלך האריות.
מחזות הזמר לכל המשפחה בישראל מגיעים משנה לשנה לשיאים חדשים של השקעה והפקה. אבל בשום נקודה לא היה מחזמר שיכלנו באמת להשוות למה שקורה על הבמה הגדולה אי שם מעבר לים. כל זה כמובן עד היום לאחר שזכינו לגרסא כחול לבן של המחזמר עטור השבחים "בוב ספוג".
למי שלא בקיא כל כך בפרטים אכניס אתכם קצת לסיפור- סדרת האנימציה האהובה זכתה בשנת 2016 לגרסת לייב אקשן חייה על הבמה בניו יורק, עם בוב ספוג, פטריק סטאר, סקווידוויד, פלנקטון, ושאר הדמויות האהובות. העלילה עוקבת אחרי אזרחי העיר 'ביקיני בוטום' המגלים שהר געש עומד להתפרץ ולהרוס את העיירה האהובה שלהם, ובמסע של בובספוג וחבריו המתאחדים כדי להציל את גורלם התת-ימי. את שירי המחזמר באנגלית כתבו המלחינים הטובים בעולם, ביניהם: דוייד בואי, בריאן אדמס, סינדי לאופר ועוד. מה שמבטיח הפקה ברמה שהמבוגרים יהנו ממנה לא פחות מהילדים.
המחזמר אמנם זכה לביקורות נלהבות מצד המבקרים, והיה מועמד ל-12 פרסי טוני בשנת 2018. אבל לאחר כשנה בלבד הוא ירד עקב הכנסות נמוכות ולא זכה לריצה של שנים כמו המקבילים שלו מבית דיסני.
ההפקה, שעלתה בימים אלו לראשונה על הבמה בישראל, בהפקת התאטרון העברי, מאחדת לראשונה על במה אחת בין השחקנים המקוריים המדבבים את דמויות הסדרה ב 25 השנים האחרונות- עידו מוסרי כ'בובספוג', גלעד קלטר כ'סקווידוויד', ולירון ברנס כ'פטריק סטאר'. אם אני צריכה להיות כנה, זה מה שמהווה בעייני את נקודת החוזקה העיקרית של ההפקה. בהעדר תלבושות מוחצנות מדי (קו אומנותי שזהה לזה שבחרו בהפקה המקורית בניו יורק), הקול המוכר שמתלבש באופן כל כך טבעי עם הדמות עוזר להכניס לעולם של בוב ספוג וממסגר לנו כצופים מי הדמויות שעומדות מולנו (מעט צרם לי באוזן הפער בין יכולות השירה של שחקן אחד לאחר אבל באופן כללי זה היה די זניח אל מול העומק שליהוק השחקנים העניק לסיפור). אני מודה שעם יתר הדמויות, אלו המגולמות על ידי שחקנים (נהדרים ומוכשרים!) שאינם המדבבים המקוריים, הייתי צריכה כמה דקות טובות כדי להבין באיזו דמות מדובר והחיבור לקול היה עוזר כאן בנושא הזה.
הבימוי (גדי צדקה), תרגום השירים (עמית גור) והניהול מוסיקלי (יהונתן פרלמן), כמו גם הכוריאוגרפיה (מאור לוי), התפאורה (במבי פרידמן) והתלבושות (אלה קולסניק), נהדרים ונותנים כבוד גדול לרוח של ההפקה המקורית. יש תחושה על הבמה של משהו חדש, משהו שעד היום לא היה ניתן לראות בארץ. מחזמר שקוסם לילדים אבל יחד עם זה הרגיש חד מספיק ומכבד גם לקהל הבוגר שהגיע אליו. החיבור העלילתי לכל המתרחש אצלנו במדינה בשנה האחרונה היה מתבקש והועבר בצורה שהצליחה לעבור לילדים מעל לראש ולא להבהיל אותם אבל לתת לנו המבוגרים אגרוף קטן בבטן.
הרבה זמן לא ראיתי הפקה כזו מושקעת על הבמות בישראל, אבל אם נשים רגע את כל המחמאות בצד. אני חייבת להודות שלאורך כל המחזמר וגם כל הדרך ממנו הביתה ניסיתי לחשוב עם עצמי מי בדיוק קהל היעד של המחזמר? ויותר מזה האם אותו קהל היעד אליו מכוון המחזמר מספיק רחב כדי לשמור על הפקה שרצה ושורדת ליותר מעונת חגים בודדת (כבר אומרת, אני לא בטוחה). אני לא רואה קבוצת חברים בוגרים, או זוגות מגיעים אליו ולא חותכים באמצע. מצד שני שעתיים וחצי מחזמר זה קשוח מאוד לילדים, והרבה ילדים בקהל איבדו סבלנות בשלב כזה או אחר ובצדק. כשמעלים מחזמר כזה על במה כה גדולה כמו זו שבברודווי יודעים שיש מספיק נתחים באוכלוסייה ותיירים שמגיעים לעיר כדי למלא את האולם ערב אחרי ערב. אני לא חושבת שזה אותו המקרה פה בישראל, ולהפקה כל כך מושקעת היה כדאי להשקיע קצת גם בחשיבה הזו כדי לוודא שהם ישארו איתנו לעוד הרבה זמן.
"בוב ספוג המחזמר":
בימוי וניהול אומנותי : גדי צדקה
תרגום: עמית גור
ניהול מוסיקלי ועיצוב סאונד: יהונתן פרלמן
כוריאוגרפיה:מאור לוי
תפאורה:במבי פרידמן
תלבושות: אלה קולסניק
תאורה: זיו וולושין
הפקה: יגאל הרטל
המחזמר מציג בבית האופרה - המשכן לאמניות הבמה תל אביב ובתאטרון הצפון בקריית חיים
לכרטיסים- לאן
למי זה מתאים:
לילדים בוגרים מעל גיל 6
למעריצים מושבעים של הסדרה בוב ספוג
למי שמחפש מחזמר קליל, צבעוני וכייפי
למי לא יתאים:
לילדים קטנים מדי שלא יצליחו להחזיק מעמד כל כך הרבה זמן
למי שמחפש סיפור עמוק ורציני
Comentários